אגף החינוך עומר
“…ידעתי שזה לא פשוט ולא קל,
ומי שרודף אחרי הקלות-אל יילך בדרך זו.
אבל, מי שיש לו אלוהים בליבו ומרגיש צורך ויכולת להשתתף במעשי בראשית-זו הדרך…”
(בן גוריון, על הקמת המדינה).
התפיסה החינוכית שלי, אותה אני נדרשת לעדכן ולדייק מחדש, היא נגזרת ותולדה של דמות “הבוגר הרצוי”. תפיסה זו באה לידי ביטוי בפעוט הנכנס בשערי מערכת החינוך שלנו ב”עומר” (תשעה חודשים) והיא ממשיכה ל”גיל השלישי” כחוט השני. תפיסה זו מורכבת מפיסות הפאזל המקיימות ממשקים רציפים ומשמעותיים בין העולמות ובתוכם (ערכים, אקדמיה, תרבות, ספורט, קהילה וחברה). פיסות המרכיבות את התמונה החינוכית השלמה של המתחנכים בשערינו.
על ארבעה עמודי תווך, במידה כזו או אחרת, נשענת (ותשען) המערכת החינוכית שלנו:
מצוינות כדרך חיים – הנחת המוצא שלנו היא כי בכל מתחנך טמון הפוטנציאל להצלחה. הואיל וכך, אנחנו חותרים למיצוי המקסימלי של כל מתחנך בכל תחומי החיים. כמו גם מכירים במגוון האינטליגנציות, מדגישים את החוזקות ומעודדים אותן, מפתחים מודעות לחולשות ופועלים לשיפורן. אנחנו חותרים בהתמדה למצוינות אקדמית-ערכית-חברתית-תרבותית.
מרחבים בניהול עצמי – הנחת המוצא שלנו היא כי שיתוף ומעורבות של המתחנכים בסדר היום הפדגוגי-הערכי-החברתי בחינוך הפורמלי ובחינוך הבלתי פורמלי הכרחית להתפתחותו ולשגשוגו של המתחנך. השיתוף והמעורבות יובילו לפיתוח של מתחנכים חוקרים, יזמים, פרואקטיביים וסקרנים. מתחנכים בעלי תפיסת עולם מורכבת, חשיבה ביקורתית, מיומנויות של עבודה בצוות, הכוונה עצמית ויכולת קבלת החלטות מושכלות. המרחבים בניהול עצמי מציעים למתחנכים הזדמנות לפרוץ גבולות ולקבוע חדשים, להמציא את עצמם, לגלות את “המקום הנכון” שבו הם, הם-עצמם, אוטונומיים ואותנטיים.
חינוך בונה קהילה וזו בונה חינוך – הנחת המוצא שלנו היא כי המרחב הקהילתי שלנו בעומר המורכב מכלל המבוגרים המשמעותיים בחייו של המתחנך שותפים בחינוכו. לפיכך, שאיפתנו ליצור אקלים מיטבי המבוסס על שקיפות, מעורבות ושותפות, על ערבות הדדית וסולידריות חברתית. נפעל לחיזוק תחושת השייכות וההכלה לצד הבניה של מסגרות ארגוניות תומכות, המעודדות יזמות וחדשנות. ונקדם חיבורים משמעותיים לקהילה ושיח דיאלוגי המבוסס על דרך ארץ וכבוד הדדי.
זמישות (זריזות וגמישות) וחדשנות פדגוגית – הנחת המוצא שלנו היא כי מערכת החינוך נדרשת להתאים עצמה לעידן בו מידת ההשתנות והקצב שלו מהירים. לאור זאת, אנחנו שואפים להעניק למתחנכים כלים להתמודדות בהצלחה עם העולם “החדש”, לשלב תהליכי הוראה ולמידה שאינם תלויים במקום ובזמן, להתמודד עם המתח שבין החדשני למסורתי, בין הגלובאלי ללוקאלי ובין הפרט לכלל. אנחנו פועלים להתאמה של סביבות למידה מגוונות שתאפשרנה תפקוד מיטבי וחיזוק המרכיבים הטכנולוגיים, הערכיים, היהודיים, הרב-תרבותיים והסביבתיים.
החיבור והשילוב המתקיים (ושיתקיים) בין החינוך הפורמלי לבין החינוך הבלתי פורמלי הנשען על ארבעת עמודי התווך והמגולם בתחום האקדמי, הספורטיבי, החברתי, התרבותי והערכי יזקקו את דמותו של הבוגר הרצוי של “עומר”. הדימוי של הבוגר הרצוי אינו “תלוש” מן המציאות, ההפך, הוא, הוא מטרת החינוך וכיוון שבחינוך האמצעים נובעים מהמטרה, הדימוי של הבוגר הרצוי מכונן גם את האמצעים, את דפוס ההערכה, את תכנית הלימודים, את המבנה הארגוני ואת המבנה הפיזי של המסגרת החינוכית. הבוגר הרצוי שלנו יהיה האדריכל של עתידו, יממש את חלומותיו, יקדם את הקהילה בה הוא חי ויהיה אזרח טוב המשפיע מטובו על “המעשה החינוכי”.
החינוך, האקדמיה, התרבות והערכים עומדים בראש סדר העדיפויות שלנו כמועצה. יתירה מזו, הם מהווים את היסודות של המועצה שלנו שהיא איתנה, חדשנית, איכותית ומצוינת. מערכת החינוך שלנו מביאה אתה בשורה חדשה. היא עשויה להיות האבן השואבת ומפלסת הנתיבים החדשים למערכת החינוך בישראל.
פסיכולוגית היישוב – ד”ר סבטלנה פרוקשב, פסיכולוגית חינוכית מומחית.
